פסק-דין בתיק ת"א 44526-09-11

זוהי תביעה כספית בסך 85,000 ש"ח אשר הוגשה על ידי התובע בגין עוגמת נפש שנגרמה לו לטענתו, על ידי הנתבעים.

א.  תמצית טענות התביעה

1.  התובע הינו הבעלים של דירה בקומה ראשונה ברח' הדרור 3 בקרית אונו, (להן: " הדירה" ) והנתבעים מחזיקים בדירה הממוקמת מעל דירת התובע.

התובע רכש את הדירה בחודש ינואר 2009 ולאחר ששיפץ אותה נכנס ביום 8.4.09 להתגורר בדירה עם אשתו, שהייתה אותה עת בהריון, ובתם.

בסמוך ליום 12.5.09 החלה נזילת מים ורטיבות מדירת הנתבעים אל דירת התובע, שהתפשטה לשטחים נרחבים בתקרה, פניות התובע אל הנתבעים לא נענו, ונטען על ידם שלא קיימת בדירתם כל בעיית צנרת. בחקירתו העיד, שפנה אל הנתבע החל מיום 12.5.09 במשך חודש ימים, אך הפניות היו בעל פה ולא בכתב, וטרם הגשת התביעה למפקחת על בתים משותפים, לא פנה אל הנתבעים בכתב.

2.  ביום 14.6.09 התגברה הנזילה והציפה את כל חדר הרחצה. הנתבע הציע שיוזמן בעל מקצוע כדי לאתר את מקור הנזילה, אך כאשר הגיע שרברב ביום 15.6.08 סרב הנתבע להכניסו לדירתו, ולמחרת, ביום 16.6.09 פנה התובע למפקחת על רישום מקרקעים בבקשה למתן צו עשה, שיורה לנתבעים לאפשר לבעל מקצוע להיכנס לדירת הנתבעים לקבוע אם מקור הנזילה שם.

בעדות בפני המפקחת, טענו הנתבעים שמקור הנזילה הינו בצינור דירתם שמהווה חלק מהרכוש המשותף ויש לצרף את נציגות הבית, טענה שהועלתה על ידם כבר בעבר במקרה אחר. הנציגות, אשר נכחה בדיון להזמנת התובע, הסכימה וצורפה.

המפקחת מינתה בהסכמת הצדדים מומחה מטעמה כדי שיבקר במקום, יבצע את הבדיקות לאיתור מקור נזילת המים לדירה ויקבע היכן מקור הנזילה.

3.  ביום 24.6.09 הגיש התובע כתב תביעה אליו צורפה הנציגות וביום 4.8.09 קיבלה המפקחת את התביעה וקבעה בפסק דין, כי מחוות הדעת המומחה שמונה על ידי המפקחת, עולה שקיים כשל בצנרת המים הדירתית של הנתבעים, כתוצאה ממנו נגרמו נזקי רטיבות קשים לדירת התובע, עקב מחדלי הנתבעים שלא תיקנו את הליקויים.

פסק הדין הורה לנתבעים לבצע את תיקוני הליקויים שפורטו בו, תוך 14 יום אך הנתבעים השתהו והגישו בקשה לעיכוב ביצוע רק ביום 23.8.09, שנדחתה.

4.  לטענת  התובע, יותר מ- 14 יום מיום מתן פסק הדין על ידי המפקחת, הגיע לדירה איש מקצוע בליווי משטרתי, אך הנתבע לא פתח את דלת ביתו, ולדבריו, היה קשה לאתר איש מקצוע שיסכים לבצע בדיקה ו/או עבודה תחת ליווי משטרתי. התובע אישר כי עובדות אלה לא נכללו בתצהירו.

מאחר והנתבעים לא ביצעו את התיקונים, סבלו התובע ומשפחתו, אשתו ושתי בנותיו מחדירת מים ורטיבות, כולל נזקים חמורים שהיוו סכנה לבריאותם ונאלצו מעת לעת לעזוב את דירתם.

ביום 1.10.09 פנו הנתבעים לבית המשפט המחוזי בהודעת ערעור, בקשה לפטור מערבון ובקשה נוספת לעיכוב ביצוע וביום 9.12.09 דחתה כב' השופטת צ'רניאק את בקשת הנתבעים לעיכוב ביצוע וגם אז לא ביצעו הנתבעים את התיקונים.

ביום 13.6.11 נמחק הערעור ופסק הדין של המפקחת הפך לחלוט.

5.  ביום 12.10.09 פנה התובע לבית המשפט לאכיפת פסק הדין בהתאם לפקודת ביזיון בית המשפט. בדיון בבקשה שהתקיים ביום 3.3.10 הודיעו הנתבעים שיפעלו לביצוע התיקונים ונקבע שעליהם להתחיל בעבודות  תוך שבוע. רק ביום 7.4.10 ביצעו הנתבעים את התיקונים, וגם זאת, באופן חלקי ולא בהתאם להוראות פסק הדין. התובע אישר שבית המשפט המחוזי קבע, שהוראות פסק הדין שניתן על ידי המפקחת על רישום המקרקעין, בוצעו במלואם.

6.  ביום 29.6.10 - שנה וחודש ימים לאחר תחילת הנזילה, ביצע התובע תיקון נזקים בדירתו.

לטענת התובע, עקב מחדלי הנתבעים וסירובם לבצע את התיקון על פי דרישתו, התפשטה נזילת המים לכל חלקי הדירה ומנעה שימוש ראוי בדירה מה שגרם למשפחתו לעבור להתגורר בבית הוריו בירושלים. התובע נאלץ להשאיר את חלונות הדירה פתוחים גם בחורף, עקב הצחנה והעובש והדירה לא הייתה ראויה למגורים. לדבריו, מדי פעם הוא ואשתו נאלצו לעזוב את דירתם ולא ניתן היה לנהל בדירה אורח חיים נורמאלי.

7.  התובע העיד שלא המציא אישורים רפואיים לגבי הטענות לפגיעה בבריאות בני משפחתו כפי שנטען בכתב התביעה, הוא לא צרף תצהירי השכנים לגבי מעורבותם בסכסוך בין הצדדים ואין בידיו קבלות לגבי תיקונים שלטענתו ביצע בדירה.

לטענת הפגיעה בבריאות משפחת התובע, העידה אשתו כי אין בידה אישורים רופאיים, כיוון שלא פנתה לקבלת עזרה רפואית, אך הייתה כל הזמן בלחץ במהלך ההיריון.